דעות

האלימות בבתיה"ח גואה והרגולטור מכבה את השריפה בחומרי בעירה

במקום להפוך את המחלקות לרפואה דחופה למקום נעים יותר לאדם במצוקה, עורכים למטופלים קבלת פנים על ידי מאבטחים ושוטרים

רק לאחר שארבע ניידות משטרה הגיעו לביה"ח רעות, עזבו התוקפים את המקום. צילום: משטרת ישראל

במשרד הבריאות, משרד שבו פועלים אנשי מדע, רופאים, מנתחי נתונים, חוקרים, מומחי סטטיסטיקה ואנשי צבא לשעבר שעברו ישירות מחיל הרפואה למשרד בכניסה לירושלים, אינם מבינים כלל כי הצבת שוטרים בכניסה לבית החולים, העלאת שכר למאבטחים ועוד שלל פתרונות מתחום השיטור והשלטת סדר אינם מתאימים לבתי החולים ובעיקר אין זו דרך לפתרון אלא הבעיה עצמה.

הסיכונים לעובדי בתי החולים הם רבים. כבר בבית הספר לרפואה מלמדים את הסטודנטים מה הם הסיכונים: הידבקות במחלות, דקירות ממחטים וחפצים חדים אחרים, עייפות וגם אלימות. אלימות בין אנשי צוות, אלימות בין מבקרים וקרובי משפחה שאינם מרוצים מהטיפול, לבין אנשי צוות שיש להם סדר עדיפויות רפואי. אלימות של מטופלים, בעיקר בבתי חולים לחולי נפש, שם הצוות במחלקה נושא כפתור מצוקה על גופו, כפתור שעשוי להציל חיים. הפיכת השולחן במחלקה לרפואה דחופה על אנשי הצוות אינה אפשרית כיום מאחר שהוצבו שולחנו כבדים שעוגנו והולחמו לרצפה.

נמצא כי אם מיידעים את המטופל בלוחות הזמנים ("הבדיקה שנשלחה למעבדה תימשך שעה או שעתיים. אנא המתן"), אם מסבירים לו מהו השלב הבא, מהי התכנית – הזעם על ההמתנה שוכך

מחקרים רבים שנעשו בנושא - לא בשל התפרצות זעם של בן משפחה ולא בשל אירוע תקשורתי מצולם, אלא בשל עבודת היומיום הכרוכה במגע עם קהל - העלו מספר בעיות והציעו פתרונות, אלא שפתרונות אלה אינם מתאימים למבנה המחשבתי של הרגולטור, קרי משרד הבריאות, הנתון למרותו של האוצר.

הכרוניקה בעיתונות הכתובה ומאמרים של כתבי הבריאות מתירים את דם אנשי הרפואה. עורכי דין מגישים כתבי אישום שבהם מאשימים את הצוות לא רק ברשלנות אלא גם "בקנוניה לרצח" - כך ממש קיבלתי לחוות דעת כתב אישום מעורך דין שהסביר לי כי באופן כזה הסיכוי לקבלת התביעה יגדל.

הקמת חדרי מיון פרטיים הצליחה מאחר שבאלה אין המתנה ממושכת, כוח האדם מספיק, תשובות המעבדה מתקבלות מיד, אין צורך להמתין במחלקת הרנטגן עד לסיום בדיקות ממושכות של חולים מאושפזים והכירורג התורן זמין כל העת בחדר המיון.

יש להגדיל את כוח האדם במחלקות הדחופות, להוסיף רופאים וטכנאים, לדאוג לפרטיות לאדם הממתין במיון, להפריד בין מקרים דחופים של הצלת חיים לבין אלה המגיעים רגלית ועצמאית

מחקרים הראו כי קיים פער בין ציפיות המטופל לבין המציאות שהוא פוגש בבואו לבית החולים. בחלקו נובע הפער מסדרות טלוויזיה על חדרי מיון ובתי חולים המציגות טיפול מהיר ומציל חיים בתוך פרק קצר אחד. נמצא כי אם מיידעים את המטופל בלוחות הזמנים ("הבדיקה שנשלחה למעבדה תימשך שעה או שעתיים. אנא המתן"), אם מסבירים לו מהו השלב הבא, מהי התכנית – הזעם על ההמתנה שוכך. אם משתפים את בני המשפחה ואם נעזרים בהם הם הופכים לשותפים, במקום לאויבים זועמים.

יש להגדיל את כוח האדם במחלקות הדחופות, יש להוסיף רופאים וטכנאים, לדאוג לפרטיות לאדם הממתין בחדר המיון, להפריד בין מקרים דחופים של הצלת חיים לבין אלה המגיעים רגלית ועצמאית. יש להפוך את המחלקה לרפואה דחופה למקום נעים יותר לאדם במצוקה. קבלת פנים על ידי מאבטחים ושוטרים היא ההפך הגמור מפתרון הבעיה, אבל היא זולה, מהירה ומתאימה לצורך של השר או הממונה לכבות שריפה בחומר בעירה.

נושאים קשורים:  אלימות,  מאבטחים,  משרד הבריאות,  מלר"ד,  חדר מיון,  דעות,  חדשות,  המתנה לאשפוז,  פרופ' יואל דונחין,  אלימות בבתי החולים
תגובות
אנונימי/ת
19.11.2021, 12:43

טוב שהזכרת אלימות בין אנשי צוות. בבית חולים שלישוני גדול בחוף של חיפה למשל התופעה של התעמרות ואלימות בתוך הצוותים הגיעה לשיאים מרשימים. יש אפילו המרחיקים לכת ואומרים שזה חלק מהDNA של המקום. וזה חבל כי אנשי צוות רבים וטובים נשחקים ועוזבים, בין אם בפועל ובין אם בתפקודם. המחלקות נפגעות מאוד בתפקודן וההנהלה רואה ושותקת, ממשיכה עם כל מיני קשקושים על המטופל במרכז וכו'. וכך למשל במקום לקחת מנהלת מחלקה פוגענית ולדאוג לתקן את דרכיה או לדאוג שתנהל מחלקה שולית במקום מניחים למחלקתה להתפרק דה-פקטו. האם ההנהלה יודעת? בטח שיודעת! לא רומזים לה אלא אומרים. יאללה, קדימה חזון אדם!!!

אנונימי/ת
19.11.2021, 16:35

מסכים לחלוטין עם כל מה שנכתב.
אחרי כל אירוע של אלימות , במקום להשבית את בית החולים לשעתיים על משרד הבריאות לדרוש ממנהל בית החולים שבו אירע הארוע לבצע תחקיר ולציין במה תרם בית החולים לאירוע

19.11.2021, 16:45

לא

19.11.2021, 16:53

שלום
התשובה והטיפול הם במערכת המשפט והשופטים חובה חוקים חדשים עם עונשים קבועים ובכך לא לאפשר שיקול דעת של השופטים .
שופט בדרום לבטח מאויים על ידי הפושעים ולכן הוא כבוךל
רקר עונשים ברורים וקשים יכולים לטפל ולרפא את המצב לא משרד הבריאות אלה החוק = משרד המשפטים והשופטים . כל הדיבורים .הפסאודואינטיליגנטים הם אויר

אנונימי/ת
19.11.2021, 18:06

שהרי עונשים מיגרו כליל את הפשע, עונש מוות הפסיק את הרצח, קנסות האטו את מהירות הנסיעה . הכאת ילדים הביאה את החינוך להשגים .....

אנונימי/ת
24.11.2021, 21:14

פרופ דונחין חי בבועה - האלימות כאן על מנת להישאר, ראה מה שקורה במערכת החינוך והאלימות בין ילדי בית הספר. את החינוך לאלימות מקבלים מהבית...ואנחנו יודעים מי הם הפושעים המאיימים על צוותי המיון ומי מגיע עם 20 ויותר מלווים וחמולות..גם אני לא הייתי מוכן לעבוד תחת איום לחיי לא משנה מה השכר שישלמו לי. שים לב שצוותי בית החולים השתנו במגזר לא עוד אשכנזים בהירי עור ודי לחכימא ברמיזא

אנונימי/ת
26.11.2021, 18:09

היום במרפאה נרקומן ממתין על הבוקר. בביקור קודם אלים לאחר שלא קיבל סמים במרשם ונאלץ לקנות ברחוב. שיחה לקבט נענתה ב"אם יעשה צרות שוב תתקשרו" וזאת כאשר בפעם קודמת לקבט לקח חצי שעה להגיע. שלשום אדם מתפרץ למרפאה שאינה משוייך אליה כלל ודורש מסמכים שהוא חולה לבית משפט. 45 דקטת לא מתפנה. מגיעים שוטרים (גם סיפור של חצי שעה) ושואלים את הרופא אם לא יכול אולי לספק לו וזהו.
ניכר שכותב המאמר לא מחובר למציאות האלימה של חלקים בחברה.
כן אני רוצה כמה גורילות בכניסה למרפאה במצבים מסויימים. כמו שנכנסים למשרד הפנים היום ובעוד מקומות. כן הרוב נורמלים אבל למצבי קיצון צריך להתכונן מבעוד מועד ולא אחרי קינה. כן הדבר החשוב ביותר בעבודה - בכל עבודה! זה לחזור הביתה בשלום.

06.12.2021, 10:15

כל הכבוד דר' דונחין, שתמיד הייתה לו גישה רעננה, מפוקחת, לא מתלקקת ולא מתנצלת!! לצערי, הגישה הכללית היום היא כוח ועוד כוח ועוש כוח - ראה גישה כללית לטיפול בקורונה. מתי נבין שהדרך הנעימה, המבינה, המכילה היא התשובה ברוב המקרים. וכן, אני עובדת בהית חולים, אז אל תגידו שאני לא מבינה! ויש גם אנשים שאין ברירה מולם, כי שום דבר לא יספק אותם. אך רוב האנשים יעריכו התייעלות, גישה יותר אינטימית והתייחסות פרטנית.